9080
התחברות
חברות וועדים
מופעים ופסטיבלים Gift Card זאפה אירועים TV זאפה

השראה נשית

לכבוד פסטיבל "Ladies First" יצאנו לבדוק מי הן הנשים מאחורי השירים הגדולים

עמי פרידמן | מערכת זאפה TV | יום א' 10.3.2019

יום האישה הבינלאומי, וכמוהו גם פסטיבל "ליידיז פירסט", הם הזדמנות נהדרת להכיר סופסוף את הנשים שהכרנו עד כה רק בשירים ובשמותיהן בלבד. זה הזמן לפגוש את ההשראות, מושאי האהבה והמוזות ליצירות הגדולות, שהנציחו אותן לעד באוזניים ובלבבות של חובבי מוזיקה בכל העולם. בחלק מהמקרים מדובר במחווה רומנטית שנחקקה על מצע זיכרון תרבותי קולקטיבי. מקרים אחרים מסגירים בעיקר את הדרך הארוכה שעברה החברה המודרנית, באופן תפיסתם של נושאים כמו יחסי מרות, מחלות נפשיות, מערכות יחסים אובססיביות או פשוט נשים ויחסי מגדר.   

"Iris"

הלהקה האמריקאית הגו גו דולס ודאי ראויה לאיזשהו פרס על היכולת לתחזק קריירה ארוכה כל כך בהתבסס על להיט ענק אחד. ועוד כזה שיצא לפני יותר משני עשורים, אי אז בשנת 1998 הרחוקה. הימים ימי סוף הניינטיז ואת מצעדי הפזמונים ברדיו העולמי כובשת בלדת רוק קצת יפה ובהמשך מאוד מנג'סת, שתעניק לחבריה תהילת עולם גם עשורים קדימה. אבל מיהי אותה איריס מסתורית, עליה כתב ג'ון רזזניק, סולן הלהקה, את השיר בעל אותו השם, שיועד במקור לפס הקול של הסרט "עיר של מלאכים"?

iris - goo goo dolls | "לאחר שני עשורים זכה לתהילה"

ובכן, מדובר בזמרת קאנטרי בשם אייריס דהמנט, שרזזניק נתקל בה במקרה בעודו קורא מגזין מוזיקה. דהמנט הוציאה מספר אלבומים לאורך קריירה די ארוכה אך אנונימית למדי, ועד היום עיקר תהילתה מסתכמת בהיותה השראה לשיר של חבורת רוקרים מבאפלו, ניו יורק. אוקי, אולי ההגדרה אנונימית תקפה רק בכל הנוגע לתהודה הבינלאומית לה זכתה. אבל בארצות הברית מדובר בזמרת-יוצרת די מוערכת, שחולשת על סגנונות כמו פולק, קאנטרי וגוספל והייתה מועמדת פעמיים לפרס הגראמי. היום, בגיל 58, היא נשואה לזמר גרג בראון והשניים גרים באזור כפרי בדרום מזרח אייווה עם בתם המאומצת. מאחוריה שישה אלבומים אותם הקליטה, האחרון שבהם יצא ב-2015.

The Girl from Ipanema

אז מי היא בחורה מחוף איפנימה אשר בריו דה ז'נרו, ברזיל, שכיכבה בשיר שהקליט לראשונה פרי ריביירו ב-1962? השיר, שהיה קלאסיקת בוסה נובה שזכתה עם השנים לגרסאות כיסוי רבות, הפך להיט ענק דווקא בגרסה שהקליטו אסטרוד ז'ילברטו, ז'ואאו ז'ילברטו וסטן גץ, אך למעשה נכתב על ידי וינסיוס דה מוראיס ואנטוניו קרלוס ז'ובים. השניים נהגו לשבת בבית הקפה המוכר "ולוזו" ברובע איפנימה היוקרתי בריו, ואת ההשראה לשיר הם ספגו מנערה שהייתה חולפת על פניהם מדי יום בדרכה אל חוף הים.

the girl from ipanema | "השראה מקומית"

"הנערה" מהשיר היא למעשה הלוסיה אנדיה מננס פאס פינטו (או כפי שהייתה ידועה – האלו פינהריו) בת ה-17, שמדי פעם הייתה גם נכנסת לבית הקפה המפורסם כדי לרכוש סיגריות לאמה. חוצפתה וחכמת הרחוב שלה שבו את לבם של השניים (היום, סביר להניח, דה מוראיס וז'ובים היו מזומנים לחקירה), והיא היוותה השראה לשיר המפורסם, שבמקור בכלל נקרא  Meanina Que Passa" " ("הנערה שחלפה"). הוא עוסק ביופיים של הנעורים ובעצב שעולה בכל אחד מאיתנו, רק מעצם המחשבה על היעלמותם. גם פינהריו זכתה לתהילה בעקבות השיר, והיא הפכה דוגמנית ובעלים של חנות בגדי ים בסן פאולו. בנוסף היא גם כיכבה על השער של מגזין פלייבוי הברזילאי פעמיים  - ב-1987 וב-2003, כשהיא כבר בת 59.

"ג'סיקה"

"'ג'סיקה' הוא למעשה שיר שהתחלתי לכתוב בגיל מאוד צעיר", גילה סולן אתניקס זאב נחמה בראיון, והתייחס לאישה מאחורי להיט הענק של ההרכב מ-1993.  "לפני שהתגייסתי לחיל הים הייתי בגרעין נח"ל. זה היה בקיבוץ בארי והיו שם המון מתנדבות", סיפר. זו הייתה תקופה כזו שבאו לארץ המון מתנדבות משוודיה, נורבגיה והולנד. לדעתי היו פה עשרות אלפים של מתנדבים מכל העולם. והייתה מתנדבת אחת שאני לא זוכר את שמה, אבל היא הייתה מיודדת עם רובנו, עם מה שנקרא החבר'ה הצעירים של הגרעין. מיודדת לאו דווקא בקונוטציות שליליות, היא גם הייתה יוצאת איתנו למסיבות. היא היתה ממש חברה טובה שלנו. היינו קבוצה של חברים בגרעין שהיו יושבים עם גיטרה ליד מדורה, והיא כל הזמן הייתה אומרת שאנחנו בטח שרים שירים על אלוהים כי אנחנו יהודים. זה פחות או יותר היה הסיפור הבסיסי.

ג'סיקה-אתניקס | "המתנדבת מהקיבוץ" | 1993

"אחר כך, כשהתחברתי לתמיר קליסקי ב-85' בלהקת 'מוסקבה', חלקנו סיפורי צבא וגרעין, כי הוא גם היה יוצא גרעין, מקיבוץ מגל. ואז הוא סיפר את אותו הסיפור, על מתנדבת שהייתה אצלם בקיבוץ שקראו לה ג'סיקה. מכאן התחברו שני הסיפורים. לקחתי את הסיפור של המתנדבת שהייתה אצלנו ואת האווירה, וחיברתי אותו להיא מהסיפור של תמיר". ממש בסוך השנה שעברה שחררו חברי הלהקה (מינוס קליסקי) את השיר "ג'סיקה 2", שהתחקה אחר עקבותיכה של ג'סיקה ב-25 השנים שעברו מאז יצא השיר. חיפוש זריז היום במכונה משוכללת בשם "פייסבוק" גילה כי לאתניקס יש היום בעל, ילד ורכב וולו והיא גרה בשוודיה, "אזור הבלונד" במילותיו של נחמה, שם היא גרה עד היום. " מחר נפגוש את ג׳סי היא נשארה יפה ורק אנחנו עייפים", שר נחמה בשיר ההמשך. "מכל תלאות הארץ, היא בגלל זה ברחה והסתדרה לה בחיים".

אולי בכל זאת סאלי?

ויש נשים ששמן אמנם הפך אייקוני, אך למעשה הוא לא שייך לאף אחת ספציפית. זהו למשל המקרה של אותה סאלי בעלת הסבלנות אין-קץ המהוללת מקלאסיקת הרוק של אואזיס מ-1996 "Don't Look Back in Anger". כמובן שהיא לא הסאלי היחידה בהיסטוריה של הרוק: לפניה הייתה זו הארוכה והגבוהה מהשיר של ליטל ריצ'ארד, ואחריה הייתה גם הסאלי שהיא "טיפוס קרימינלי" מהשיר הנהדר של חמי רודנר. אבל זו של נואל גלאגר נותרה תעלומה במשך מספר שנים, עד שהאח הבכור לבית אואזיס חשף את זהותה בראיון. או למעשה, הסגיר את העובדה שכמו במקרה של לא מעט שירים של הלהקה הבריטית -  מדובר בשורה רנדומלית למדי.

Don't Look Back in Anger | "סאלי נותרה תעלומה במשך שנים" | 1996

זה היה יומיים לפני הופעה גדולה של אואזיס עם להקת דה וורב, כשליאם גלאגר נכנס לחדר ומצא את אחיו מנגן נעימה לא מוכרת. האח הקטן הציע לנואל את השורה "So Sally can wait" ונואל חשב שהיא פשוט תתאים באופן מושלם (גם אם מעט נטול קונטקסט) למנגינה, שהפכה לאחד השירים הגדולים של שנות ה-90' העליזות.  "אין באמת סאלי", אמר נואל מספר שנים לאחר יציאת השיר. "אבל אני בטוח שלא מעט גברים שיצאו עם בנות בשם סאלי באותה תקופה זכו לזיון תודות לשיר הזה".

My Sharona

דאג פייגר, סולן להקת הפופ "דה קנאק", תיאר את התאהבותו בשרונה אלפרין כחבטה בראש ממחבט בייסבול. עד כדי כך היה הלום הוא מעצמות הרגש אליהן הביאה אותי מי שהכיר כשהיה בן 25 והיא אז הייתה בת 17 בלבד. השניים היו במערכת יחסים במשך ארבע שנים, במהלכן הוא כתב מספר שירים אודות אהבתו הגדולה. המפורסם שבהם, "שרונה שלי", נכתב תוך רבע שעה בלבד, יצא כסינגל ב-1979 והפך ללהיט הזכור ביותר של ההרכב אותו הוביל.

my sharona | "השיר נכתב תוך רבה שעה בלבד" | 1979

פייגר, למרבה הצער, הלך לעולמו  ב-2010 לאחר מאבק במחלת הסרטן, בעוד אלפרין עדיין חיה ועובדת כבר משך שנים רבות כמתווכת בלוס אנג'לס. למעשה, אם אתם חפצים בנכס או במגורים באל.איי, אתם יכולים להיעזר בשירותיה באתר https://www.mysharona.com.

"נועה של הים".

"'נועה של הים' נכתב על חברה של אלונה (קמחי, ע.פ)", מספר יזהר אשדות על אותה נועה מהשיר המפורסם שהוציא ב-1992. "נועה של הים" יצא במסגרת אלבום הסולו הראשון של אשדות לאחר התפרקותה של להקת תיסלם, ולצד שירים כמו "איש השוקולד" ו"מה תאמרי" הפך לקלאסיקה בקטלוג היצירה של הזמר.

יזהר אשדות - "נועה של הים" | "השיר נכתב תוך רבה שעה בלבד" | 1992

"לימים הסתבר לנו שהיא סובלת מדיכאון כרוני, אך לנו אז היא נראתה כמו אישיות פיוטית ונשגבת, בעוד שהיא בעצם הייתה צריכה רופא", אומר אשדות, ומגולל על הדרך את סיפור תפיסתן של מחלות נפשיות בעשורים האחרונים.  "היא יודעת שהשיר נכתב עליה ומאז אנחנו יודעים שההגדרה 'יש לה נטייה לסבול בלי סיבה' לא ממש נכונה. יש והייתה לה סיבה...היא חשבה שהשיר מקסים. המלודיה הזכירה לה ואריאציה של באך".

"Wild World"

"עולם פרוע", שיצא ב-1970, הוא אחד הלהיטים הגדולים של קט סטיבנס (ובהמשך אחד משני הלהיטים היחידים של מיסטר ביג, להקה עם שם מפוקפק ותהילה קצרת יומין). מדובר רק באחד ממספר שירים שכתב סטיבנס הצעיר אז לבת זוגו במשך כשנתיים פאטי דארבנווייל, איט גירל שכיכבה כבר בגיל 16 בסרט של אנדי וורהול ושבתה את ליבם של רוקרים מפורסמים. אחד מהם היה גם מיק ג'אגר, סולן הרולינג סטונס, למענו עזבה דארבנווייל את סטיבנס – שבתמורה כתב את שיר הפרידה המשונה הזה, שבו הוא מזהיר את אהובתו ובת זוגו לשעבר מהקושי שמציב "העולם הגדול". היום קצת קשה להאמין ששיר אהבה מסוג זה היה הופך להיט גדול כל כך, בהתחשב בעובדה שכולו התנשאות, פטרונות וגישה מגוננת יתר על המידה של מי שלפחות על פי מילות השיר, רואה בעצמו בוגר ואחראי יותר ממושא שירו.

wild world | "שיר פרידה משונה" | 1970

אחרי שעזבה את סטיבנס פנתה דרבנווייל לקריירת דוגמנות בפריז וניו יורק, והייתה חלק מסצנת הפקטורי המפורסמת של אנדי וורהול. בהמשך ניהלה מערכת יחסים בת חמש שנים עם השחקן דון ג'ונסון ולשניים ילד משותף, שנולד בדצמבר 1982. לצד כך היא התחתנה והתגרשה שלוש פעמים וגרה בצרפת במשך עשור. באופן מעניין היא הגיבה בעבר בראיון דווקא על שיר אחר שכתב עליה סטיבנס, בשם "Lady D'Arbanville". "סטיבן כתב עלי את השיר כשעזבתי לניו יורק לתקופה של חודש", סיפרה. "זה לא היה סף העולם, לא? אבל הוא כתב  'ליידי דרבנווייל, מדוע את ישנה כל כך עמוק' ולמעשה דמיין אותי מתה. כך שבעת ששהיתי בניו יורק, עבורו זה הרגיש כאילו הייתי בארון מתים. הוא כתב את השיר בגלל שהוא התגעגע אלי והיה מדוכדך. זה שיר עצוב". וקצת מקריפ, אפשר להוסיף.

בחזרה למתחם "LADIES FIRST" של הנוסע המתמיד >>