loading...

הבלוג של זאפה

הזיה מדברית בטורקיז ובארגמן- מאת עומר ברק

/ תגובה אחת

המופע ״דמאיירוז״, תלמידי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים מעבדים ומבצעים את מיטב שיריהן של פיירוז ושושנה דמארי.

יום רביעי ה-15 ביולי 2015, מרכז בן גוריון, קיבוץ שדה בוקר.

 

האוטובוס של הזמרת הלבנונית הגדולה פיירוז, שעל פי שירה המפורסם ״אל-בוסטה״ נע ונד בין הכפרים הלבנוניים חמלאיא ותנורין, עצר בשבוע שעבר לרגע קט במרכז בן גוריון שבקיבוץ שדה בוקר, בנוף שונה מאוד מזה של הרי הלבנון. עמו הגיעו תלמידים יהודים וערבים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, תחת שרביטו של תושב הקיבוץ הפרופ׳ מיכאל וולפה, ומטה המנצחים של מיכל כהן. הם העלו בפני אולם כדורסל מלא בקיבוצניקים חרושי קמטים וצמאי תרבות את המופע המיוחד ״דמאיירוז״.

היתה זו הזיה מדברית קיצית נפלאה – במשך כשעה וחצי עלו זמרות ערביות ויהודיות בזו אחר זו לבצע את הקלאסיקות של שתי זמרות מזרח תיכוניות גדולות, שושנה דמארי, ״הזמרת מתימן, שושנת הארגמן״, שבעוד כחצי שנה יצוין עשור לפטירתה, וניהאד ודיע חדאד הלבנונית, המכונה ״פיירוז״ (אבן הטורקיז בערבית), שבשנה שעברה חגגה 80.

את הזמרות ליוותה תזמורת ״קונסורט קון מוטו״ שהוקמה באקדמיה, בה שולבו  בשורה הראשונה נגני כלי נגינה מהתזמורת המזרחית הקלאסית, בהם העוד, הקאנון והנאי, שאף זכו לסולואים מרשימים של המוסיקאים הצעירים המוכשרים מראם אבו אחמד, שראל הכהן ופיראס שאהין. על אף שעל העיבודים לשירים של שתי הזמרות חתומים בעיקר תלמידים יהודים (בהנחייתו של רפי קדישזון) שסביר שזה להם מפגש ראשון עם שירי פיירוז, את הביצועים בערבית ביצעו רק זמרות ששפת אמן ערבית ואת אלה שבעברית ביצעו רק זמרות (וזמר) דוברי עברית. כך, החיבור התרבותי-המוסיקלי שנוצר בתזמורת נפקד מהשירה וחבל על כך כי המילים, אלה הערביות ואלה העבריות, נותרו משני צדי המתרס והרי לא רק דמארי ופיירוז הן בנות המקום, גם השפות בנות הן לאותה משפחה.

אך אולי תחושת ההחמצה האמיתית היתה שעל אף נאמנותה למקור של ההופעה האלגנטית והמופנמת של הזמרות ש״גילמו״ את פיירוז וזו התיאטרלית של אלה ש״גילמו״ את דמארי – בלטו במיוחד הזמרות דוניא דראושה ושירן קרני – לא יזכו שוחרי התרבות בני שני העמים לראות את שתי הדיוות משתפות פעולה על אותה במה. לרגע אחד קסום אפשרו לנו תלמידי האקדמיה לדמיין כמה ענוג היה יכול להיות מופע משותף כזה, שבסופו יגישו אחת לשנייה זרי כלניות באדום ובכחול-טורקי.

 

קצת עליי:
בן 37 מתל אביב, לאחר כעשור בעיתונות (ב״הארץ״, גלי צה״ל ו״מעריב״) בשנתיים האחרונות עובד בחברה המייעצת לשמורות טבע וארגונים סביבתיים, בעיקר באפריקה. בזכות התפקיד ובגלל האופי נוסע הרבה ומעדכן כל העת את הפסקול שלי כדי שיכיל את האנשים והצלילים של המקומות החדשים אותם אני מגלה.

 

תגובה אחת

  1. I haven’t heard of Color Me Rad! I’ll have to look into it. Yes, I definitely believe the energy of the crowd really helped energize me through! I hope to participate in the Color Run again, as well as the Glow Run (a night-time 5k with body paint and glis1tockw!)It&#82s7;s amazing to hear your inspirational story! Stay colorful!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *